מאיזה גיל אפשר להתחיל?
זו השאלה שאני מקבלת הכי הרבה, ויש לה שתי תשובות שונות.
מומלץ לחשוף ילדים לאנגלית כבר מגיל אפס. לשמוע שירים באנגלית ברקע, סרטוני דיבור באנגלית, ואם יש בסביבה מישהו שמדבר אנגלית אז גם לאפשר להם להאזין לשיחות שלמות. הם לא צריכים להבין כלום, וגם לא אמורים לענות. עצם החשיפה לצלילי השפה מפתחת להם את המוח ומרגילה אותם לסוג ההברות הקיימות בשפת האנגלית.
פחות או יותר מגיל שנתיים אפשר להתחיל ללמד ילדים אנגלית. לפעמים אפילו הרבה קודם. ילד בשל ללמוד אנגלית בשלב שבו הוא מחבר בקלות שתי מילים בעברית ובונה כבר משפטים בסיסיים (אפילו פשוטים ממש כמו: "אבא, בוא!" או "אמא, במבה!").
מרגע זה מומלץ לפנות אליו ישירות, בצורה מתודית, וללמד אותו באופן שיטתי את השפה. זה מה שאני עושה בבייבי היילי (תוכנית לימוד אנגלית מדוברת שפיתחתי לגילאי 2-5). זה הגיל שבו ילדים כבר מדברים עברית, כבר יש להם סבלנות לשיר, לבצע תנועות ולחקות צלילים, וכבר אפשר לדבר איתם.
הרבה הורים מחפשים לוח זמנים. כללים ברורים מה אמור לקרות בגיל שלוש, מה הילד אמור להבין, אילו מילים הוא אמור להגיד בגיל ארבע, ואילו משפטים בגיל חמש.
אני לא מאמינה בזה, ואני לא עובדת ככה. לכל ילד יש קצב משלו. יש ילדים שמתחילים לדבר אנגלית מהר מאוד, ויש ילדים שלוקח להם הרבה יותר זמן, זה תלוי בשלושת שלבי רכישת השפה שמייד אפרט עליהם.
1. קלט. שלב ההבנה. כאשר הילד הבין ש-apple זה תפוח. רק ההבנה, שום דבר מעבר. יש ילדים שלוקח להם זמן להבין שתפוח ו-apple הם שני שמות שמתארים את אותו חפץ בדיוק.
2. עיבוד. כאן המוח מאחסן את המידע ובונה סביבו הקשרים. תפוח הוא מתוק, תפוח קשור לראש השנה, לפירות, לירקן וכו'. את השלב הזה לא רואים מבחוץ בכלל, הוא קורה בשקט והוא מתמשך שנים קדימה. ככל שהילד ייחשף למידע נוסף, הוא ייצור הקשרים חדשים ויעבה את המידע הישן. אפשר לדמות את התהליך לטווית רשת של חוטים, ככל שהרשת צפופה יותר, כך היא קולטת יותר מידע והקשרים והופכת יותר ויותר צפופה ועבה.
3. פלט. היכולת לשלוף את המילה באנגלית בזמן הנכון ובהקשר הנכון. זה השלב המורכב מכולם, כי הוא מחייב ששני השלבים הקודמים כבר הוטמעו לגמרי.
יש ילדים שהקלט קל להם מאוד והם מבינים מיד, אבל קשה להם לזכור ולשלוף את המילה בזמן המתאים.
יש ילדים שדווקא הקלט הוא החלק הקשה, אבל ברגע שהם הבינו זהו, הם כבר משתמשים במה שלמדו.
ויש ילדים שכל התהליך רץ אצלם מהר ובלי מאמץ. הם שומעים מילה באנגלית פעם אחת, וכבר אומרים משפט שמכיל אותה בקלות.
אז אם הילד שלך עדיין לא מדבר אנגלית, זה לא אומר שהוא לא לומד. סביר יותר שהוא נמצא באמצע התהליך, בשלב שלא רואים.
כשהתחלתי ללמד את הבת שלי הילה, היא הייתה בת שנה ושבעה חודשים (לא חיכיתי לגיל שנתיים, ברגע שהיא חיברה שתי מילים בעברית התחלתי מייד). במשך חודש וחצי הראיתי לה כל יום לפחות פרק אחד מהתוכנית שלי, אבל בכל פעם ששאלתי אותה על מילים באנגלית מתוך הנלמד, היא הייתה מתחמקת ומעבירה נושא.
בשלב מסוים התחלתי ממש לחשוש שאולי משהו לא תקין אצלה. (אני מקבלת על בסיס יומי סרטונים של פעוטות מפטפטים באנגלית ושרים שירים שלמים מתוך התוכנית, אז יכול להיות שדווקא הבת שלי לא קולטת אף מילה??)
ופתאום, ערב אחד רנדומלי כשהשכבתי אותה לישון, היא שכבה במיטה ופתאום התחילה לשיר לי שיר מתוך התוכנית:
If you're hungry, אם אתה רעב
Go to the kitchen, לך אל המטבח
הייתי בהלם! התחלתי לשאול אותה על עוד מילה ועוד מילה, והיא ידעה עשרות מילים באנגלית!
ואז נרגעתי ונזכרתי במה שכתבתי גם כאן: היא הייתה כל הזמן הזה בשלב העיבוד. לקח לה קצת יותר זמן, ולמרות שזה היה נראה שהיא לא לומדת כלום, המוח שלה כל הזמן הזה העמיק את המשמעות של המילים, חיזק את הזיכרון ויצר הקשרים חזקים, עד לרגע שהיא הייתה בשלה להשתמש בכל הידע הזה ולשלוף אותו החוצה.
עד גיל שש או שבע החלק השפתי במוח נמצא בשיא ההתפתחות שלו.
והסיבה פשוטה כשחושבים עליה. ילד מגיע לעולם עם אפס מידע. הוא לא יודע מה זה הגוף שלו, מה יש סביבו, ומה כל דבר שהוא רואה. כדי להיטמע כאן וללמוד לתפקד הוא מפעיל את כל האנטנות, וכל תא בגוף שלו עסוק בלקלוט מידע חדש ולעבד אותו. עשרים וארבע שעות ביממה, זה כל העיסוק שלו.
ומכיוון שזה מה שהמוח שלו עושה גם ככה, זה הזמן הכי טוב ללמד אותו שפה נוספת. הוא לא צריך להפעיל בשבילה אזור שרדום, כי האזור הזה כבר עובד במלוא הקצב.
מגיל שש או שבע, ויש אומרים עשר, זה הולך ונעשה קשה יותר. וכל שנה שעוברת עוד קצת יותר, עד שמגיע שלב שבו לרכוש שפה שנייה כמו שפת אם זה כמעט בלתי אפשרי. אפשר, במאמץ גדול מאוד או דרך רילוקיישן, אבל זה כבר לא תהליך טבעי למוח. וגם המבטא, ברגע שהחלון נסגר, כמעט אי אפשר לאמץ אותו באופן טבעי.
בגילאים האלה הילד בכלל לא מרגיש שהוא לומד. זה פשוט בא לו בטבעיות ובקלילות.
ילדים קולטים שפה שנייה הרבה יותר מהר ממה שנדמה לנו שהגיוני. הם נראים לנו כל כך קטנים שלא נתפס לנו שהם מסוגלים לרכוש שפה הרבה יותר מהר מאיתנו, המבוגרים.
אבל ככה זה. אם אני והבת שלי בת החמש היינו עוברות לגור בסין מחר, היא הייתה רוכשת סינית הרבה יותר מהר ממני, ועם מבטא הרבה יותר מדויק. (ואני לא בטוחה שאני בכלל הייתי קולטת את השפה חחח).
לגילאי שנתיים עד חמש בניתי את בייבי היילי, שזו תוכנית שלמה שפונה לילד ישירות ומלמדת אותו. ואם את רוצה קודם להבין את השיטה עצמה, ולמה אני לא מלמדת לפי קטגוריות, כתבתי על זה כאן: איך ילד לומד שפה.
אם את מעדיפה פשוט להתחיל, מועדון מיס אילה הוא המקום. כל חודש נושא חדש, עם סרטונים, סיפורים, שירים ומשחקים שעוטפים את הילד בלמידה שיטמתית, כיפית ומחוברת לעולם שלו. בנוסף, בכל חודש הילדים פוגשים אותי בהופעה בזום ונחשפים לעוד מאות ילדים שלומדים יחד איתם אנגלית.
כשאת מצטרפת למועדון, את בוחרת להעניק לילדים שלך אנגלית טבעית ומדוברת ממש כמו שפת אם שנייה.
ויחד עם זאת, ואולי הכי חשוב, את לא צריכה לעשות כלום כדי שזה יקרה. אני מנגישה להם את תהליך הלמידה שלב אחרי שלב!